מהם גבולות חופש הביטוי ברשתות חברתיות ? לשאלה זו נדרש מפעם לפעם בית הדין לעבודה, מאז הפיכת הרשתות החברתיות לכלי זמין לכל ושימוש גובר והולך של עובדים בכלי זה.
בשבוע שעבר פוטרה שדרנית גל"צ חן אלמליח בעקבות פוסט שהעלתה. מקרה אחר התייחס לעובדת עירית לוד שפוטרה במהלך מבצע "צוק איתן" כאשר התבטאה ברשתות החברתיות נגד חיילי צה"ל. וקיימים עוד מקרים רבים.
מצד אחד קיים חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה שקובע שאין להפלות עובד בתנאי העסקתו או בפיטוריו מחמת השקפת עולמו. מצד שני, למעסיק יש את הזכות לנהל את עסקו כראות עיניו מכח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
בתי הדין מבחינים בין עובדים במגזר הציבורי לבין עובדים במגזר הפרטי ומבחינים בין כתיבת פוסט עצמאי לבין שיתוף או סימון לייק. לגבי עובדי ציבור, קבעו בתי הדין כי עובדי ציבור צריכים להימנע מהשמעת דעה פוליטית מובהקת או דעה שיוצאת כנגד חלק מהאוכלוסיה, כדי שלא ייפע אמון הציבור בשירות הציבורי. במגזר הפרטי, כל מקרה נבחן לגופו והשאלה היא האם עמדתו של העובד מביאה לפגיעה בעסקו של המעסיק או במוניטין שלו. יש לזכור כי פוסט פוגעני יכול לחשוף את העובד גם לתביעת לשון הרע.