מאז כניסתו לתוקף של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, בינואר 2008, רוב הסדרי הפנסיה במשק הינה הסדרים בהם ההפקדה כוללת גם את הפיצויים השוטפים, כלומר, רכיב הפיצויים מהווה חלק אינטגרלי מהתקציב המיועד לצבירת זכויות פנסיוניות לעובד. ובמילים פשוטות – שלושת המרכיבים: חלק העובד – הקרוי תגמולי עובד (מנוכה משכרו של העובד בתלוש) חלק המעסיק – הקרוי תגמולי מעסיק – מהווה חלק מעלות השכר. חלק המעסיק לפיצויים – מהווה חלק מעלות השכר. שלושת המרכיבים הללו מהווים את הפנסיה העתידית של העובד. שלושת המרכיבים שייכים לעובד ואך ורק לעובד. גם במקרים שאינם מזכים בפיצויי פיטורים (דוגמת התפטרות העובד שאינה מזכה) כל עוד מרכיב הפיצויים הינו חלק אינטגרלי (בלתי נפרד) מההפרשה לפנסיה, המעסיק אינו יכול למשוך בחזרה את כספי הפיצויים שהפריש לטובת העובד, במהלך ההעסקה. הרציונל שעמד בפני המחוקק כפי שעולה מדברי ההסבר הוא … "…כדי להבטיח שמירת הבטחון הסוציאלי של העובד ובני משפחתו".